החלטה בתיק ת"א 28909-06-13

1.         לפניי בקשה להורות על עיכוב ההליכים בתובענה דנן מחמת הליך תלוי ועומד וזאת עד להכרעתי בת"א 2983-01-11 (להלן: התיק הנוסף).

2.         בחודש ינואר 2011 הגישו המבקשים תביעה כנגד המשיב וכן כנגד שדה נחמיה אגודה שיתופית בע"מ 57-000355-8 (להלן: הקיבוץ) בתיק הנוסף. יצויין בתמצית, כי בכתב התביעה ביקשו המבקשים לקבוע כי ביניהם ובין הקיבוץ קיים הסכם מכר הנותן להם זכות חכירה לדורות בחלקה המצויה בתחומי המקרקעין של הקיבוץ.

הן הקיבוץ והן המשיב הגישו כתבי הגנה בתיק הנוסף, כן הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם כל הצדדים. כיום קבוע התיק הנוסף לתזכורת פנימית לבקשת הצדדים אשר לדבריהם מנהלים מו"מ לסיום המחלוקת מחוץ לכותלי בית המשפט.

3.         ביום 13.6.13 הגיש המשיב כתב תביעה כנגד המבקשים והקיבוץ. בתביעה טען בתמצית כי לא ידע על ההסכמים שנחתמו בין הקיבוץ והמבקשים ובוודאי שלא נתן הסכמתו להם, כמתחייב בהיותו בעל השטח. הוסיף כי מאז הוגשה תביעת המבקשים הגיש הקיבוץ בקשה להיתר בנייה של צימרים נוספים אשר סורבה ע"י המשיב. עם זאת, בביקורת שנערכה בחודשים מאי- יוני 2013, פעלו המבקשים על דעת עצמם והחלו בעבודות בנייה במקרקעין ללא אישור ורשות.  אשר על כן דרש להורות על ביטול חוזה החכירה שנחתם בין הקיבוץ והמבקשים ולהורות למבקשים לסלק ידם מן המקרקעין, לרבות הריסת כל מבנה שבנו עליהם.

עם התביעה הגיש המשיב בקשה לסעד זמני האוסר על המבקשים או הקיבוץ לעשות כל פעולה בחלקה, אשר התקבלה בהסכמת הצדדים וזאת עד להכרעה בתיק העיקרי. 

4.         בבקשה שלפניי טוענים המבקשים כי יש לעכב את ההליכים בתיק דנן עד למתן הכרעה בתיק הנוסף. לטענתם הכרעה שתתקבל בתיק הנוסף תהווה הכרעה אף בנוגע לתיק דנן. הוסיפו כי המשיב נמנע מלהגיש תביעה שכנגד בתיק הנוסף אף שהוא מתנהל למעלה משנתיים ובנסיבות אלו אין הצדקה לפתוח הליך מקביל אשר יגרום לכפילות והטרדה מיותרת.

מנגד טען המשיב כי התביעה דנן הוגשה לאחר הפרה חדשה נוספת וחמורה של המבקשים אשר אירעה לאחר הגשת התביעה בתיק האחר. לפיכך טען כי אין ממש בבקשה ודינה להידחות.    

5.         לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

אכן בשתי התביעות המדוברות בעלי הדין זהים וכן לשתי התביעות נקודת מוצא התחלתית זהה שהינה תוקפם של הסכמי החכירה שנחתמו בין המבקשים לקיבוץ. אולם על אף הדבר הרי שהתביעה דנן, אשר הוגשה כשנתיים וחצי לאחר הגשת התביעה בתיק הנוסף מעלה על הכתב טענות בדבר הפרה חדשה וממשית של המשיבים, אשר נעברה אך לאחרונה וכמובן שלאחר הגשת התביעה על ידם בתיק הנוסף.

הפרה חדשה נטענת זו, המפורטת החל מסעיף 36 לכתב התביעה דנן, ואשר בגינה אף התקבל צו זמני בהסכמת הצדדים, מהווה בהחלט עילה חדשה שאינה קיימת מטבע הדברים בתיק הנוסף (שהרי התביעה שם הוגשה לפני ההפרה הנטענת). בהקשר זה טענת המבקשים לפיה "ברור כי אם יקבל כב' השופט הווארי את תביעת המבקשים, תהיה בכך הכרעה גם לעניין המתבקש כאן", אינה מקובלת עליי.

אוסיף כי אף אם תתקבל תביעת המבקשים בתיק הנוסף, אין בכך כדי לשלול את תביעת המשיב בגין בנייה לא חוקית או הפרה של הסכם החכירה.

בהינתן כל האמור, דין הבקשה לעכב את ההליכים בתיק דנן, להידחות.

עם זאת, ונוכח הזהות בצדדים בשני התיקים כמו גם הקשר בין עילות התביעות השונות, ניתן בהחלט לשקול את איחוד התביעות, כאשר לעניין זה ראוי לקבל קודם כל את עמדת הצדדים. 

6.         סוף דבר, הבקשה לעיכוב הליכים מחמת הליך תלוי ועומד נדחית.

ההוצאות יוכרעו בתום הדיון בתיק העיקרי.

הצדדים יעבירו לבית המשפט לא יאוחר מיום 30/10/13 את עמדתם באשר לאפשרות איחוד תיק זה עם התיק הנוסף.

לעיון פנימי ללא זימון הצדדים ליום 31/10/13.

7.         המזכירות תדאג להמציא עוד היום עותק מהחלטתי זו  לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ד, 22 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.